סיפור חלום עם פליאה

יש חלום ויש חלום. יש חלום שהוא נצחי ותמיד כשנזכרים בו הוא מחזיר באחת את המזג, המסר, הצבעוניות ושולח אל הבית שאיתו אנו מתעוררים בכל בוקר, בכל מקום בעולם. אתמול טסתי מעל הרים מושלגים בדרכי לגרמניה ונזכרתי בחלום:
אני מטיילת בשביל הרים תלול בהרי האלפיים, מעולם לא הייתי שם אבל בחלום ידעתי שזה הוא מקומי והרגשתי בבית. הייתי כבשת הרים, טיילתי עם העדר שלי בחיפוש אחר מזון וידעתי שאני דורכת על גרגירי אדמה שמעולם לא דרכה עליהם רגל אדם. הגענו לוואדי, אכלנו מהעשב הרך והירוק שחימם אותנו, דיברתי עם הכבש שהיה לידי והוא אמר ללא מילים במבט אוהב " אנו מתפעמים בכל פעייה ופעימה זה מזה".
חלומות על טבע, הם שוברי מוסכמות סדרתיים עבורי, הם משנים לי את תפיסת המציאות, מדהים לראות איך אנו מקטלגים, מגדירים את החיות והתנהגותם מנקודת מבט של חיי אדם. קל לנו בהזדהות והשוואה, הכבש בסמלים האוניברסליים משמש כסמל לקונפורמיות שמטבע הלשון "ללכת אחרי העדר" מתאים לשם. עבורי זו הייתה הזדמנות לשינוי נקודת מבט.
מאמר קודם סיפור חלום ואלכימיה
המאמר הבא סיפור חלום על טרנספורמציה בגוף